תקנות הירושה (אגרות בתי הדין הדתיים), התשנ"ט-1999

תקנות הירושה (אגרות בתי הדין הדתיים), התשנ"ט-1999 1
בתוקף סמכותי לפי סעיף 160(א)(7) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן - החוק), באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לפי סעיף 160(ב) לחוק, אני מתקין תקנות אלה:
1. חובת תשלום אגרה
(א) בעד בקשות בעניני ירושה המתנהלים בבית דין דתי (להלן - בית הדין) ישולמו האגרות שנקבעו בתוספת.
(ב) לא תקובל בבית הדין בקשה, אלא אם כן שולמה האגרה.
2. הצמדה למדד
(א) הסכומים הנקובים בתוספת ישתנו פעמיים בשנה לפי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן - המדד), בימי השינוי כמפורט להלן:
(1) באחד בינואר, לפי שיעור השינוי במדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו, לעומת המדד שפורסם בחודש מאי שקדם לו;
(2) באחד ביולי, לפי שיעור השינוי במדד שפורסם בחודש מאי שקדם לו, לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו.
(ב) סכום אגרה שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א) -
(1) אם הוא נמוך מ-10 שקלים חדשים - לא יעוגל;
(2) אם הוא גבוה מ-10 שקלים חדשים - יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב.
(ג) שר המשפטים יפרסם ברשומות את נוסח התוספת כפי שהשתנתה על פי האמור בתקנה זו.
3. פטור מאגרה
אלה פטורים מחובת תשלום אגרה:
(1) המדינה וכל מי שהורשה לייצגה כשהוא מביא הליך מכוח הרשאתו;
(2) האפוטרופוס הכללי;
(3) המוסד לביטוח לאומי;
(4) פקיד סעד של רשות מקומית כשהוא מביא הליך מכוח תפקידו;
(5) מגיש בקשה למתן צו ירושה או בקשר אליו שהוא בן זוגו, ילדו, אביו או אמו של אדם שנפטר - התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: